המצב הבטחוני השורר בישראל מאז השבעה באוקטובר, משפיע עלינו ועל כל התעשייה, בעיקר מבחינת כוח אדם – עובדים מגוייסים למילואים וחלקם מפונים למקומות מרוחקים. למרות אתגרים אלו, אנחנו מייצרים כרגיל ומוצאים דרכים יצירתיות להמשיך לעשות זאת.
במסגרת הערבות ההדדית החזקה שקמה בארץ, נחשפנו ליוזמה של ארגון "החמ"ל האזרחי-אחים ואחיות לישראל", אשר מציע סיוע גם למפעלי תעשייה בצפון ובדרום שנפגעו עקב המצב בדמות מתנדבים המגיעים לתת כתף ובעיקר לסייע בהמשך הייצור השוטף.
סיוע לתעשייה הקיבוצית בצפון ובדרום הארץ
"הקמנו את יוזמת הסיוע לתעשיות באזורי העימות בארץ במטרה לענות על שלוש מטרות עיקריות", אומרת שירי מאירזון, רכזת הפעילות בחמ"ל האזרחי. "היה לנו חשוב לסייע למפעלים להמשיך את הפעילות העסקית בעבודה סדירה, לשמר את מקומות העבודה של העובדים הנעדרים, בין אם עקב לחימה או עקב פינוי, וכמובן להביע סולידריות והזדהות של המתנדבים עם העובדים".
בשונה מהתנדבויות יומיות לחקלאות, לדוגמה, כאן החמ"ל האזרחי דרש מהמתנדבים נכונות להתנדב לתקופות עבודה ארוכות יותר של מספר ימי עבודה בשבוע או יום בשבוע על פני תקופה. כמו כן נדרש לבדוק התאמה לתפקיד, הכשרת בטיחות והמתנדבים היו צריכים להגיע עצמאית למפעלים. לא דבר של מה בכך, בהתחשב בעובדה שמרבית המתנדבים היו מהמרכז, ואילו המפעלים היו מפוזרים בצפונה ודרומה של המדינה.
מתנדבים בריאון במחלקת ההרכבות
בריאון אימצו את היוזמה, עם חשש התחלתי מסוים שהתבדה מהר בהמשך. "לקח לנו קצת זמן עד שהחלטנו להצטרך לפרוייקט ולהאמין שאכן יש מתנדבים אשר יסכימו להגיע למפעלנו בצפון", אומרת שירה ראניה-שפר, מנהלת משאבי אנוש בריאון. "אבל בזכות מינהלת הפרוייקט שביצעה את המיון, הגיוס והתאמת המתנדבים, שמחנו לגלות אנשים מדהימים שבאים מרחוק עם נכונות לעזור וזה לגמרי לא מובן מאליו".
המתנדבים מגיעים בזוגות, כארבעה אנשים בכל פעם, ומשתלבים במחלקת ההרכבות. מדובר במתנדבים גמלאים בגיל השלישי, אשר חיפשו דרך לתרום בצורה משמעותית בהתאם ליכולתם ולכוחם. אסי, ממלא המקום של מנהל המחלקה המגויס בעצמו, מקבל את פניהם ומעביר להם הדרכת בטיחות והסברים על אופי העבודה. הם עובדים במשך משמרת אחת ומשתלבים בין העובדים ואף חולקים איתם ארוחת צהריים בחדר האוכל המפעלי.
"המתנדבים מביאים תועלת משמעותית ותורמים למאמץ", אומרת שירי. "לא מעט מהם מסיימים משמרת וכבר כותבים לי שהם מבקשים להשתבץ שוב לריאון בשבוע הבא. אני חושבת שנוצר פה חיבור נפלא בין אנשים המאפשר לעובדים הקבועים לדעת שמקומם נשמר ולהיות רגועים יותר לגבי עתידם התעסוקתי", היא מוסיפה. שירה מסכימה עימה: "אנחנו מעריכים את המאמץ של כל אחד ואחת מהמתנדבים והמתנדבות שמגיעים אלינו ותורמים מזמנם ומרצם לטובת הייצור במפעל. מעבר לתחושת הסולידריות שהם מעבירים, הם מסייעים באופן משמעותי במשימות שנאלצנו לדחות עקב המחסור בעובדים".
